סטטוס הצעת החוק - עברה והתקבלה בחוק

הכנסת השבע-עשרה

פ/2765/17

הצעת חוק מידע גנטי (תיקון - הוראת בית משפט על עריכת בדיקות גנטיות להורות), התשס"ז-2007

תיקון סעיף 1

1.

בחוק מידע גנטי, התשס"א - 2000[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "בדיקה גנטית להורות", במקום "קביעת" יבוא "קביעה או שלילה של".

תיקון סעיף 3

2.

בסעיף 3(ד) בחוק העיקרי, בסופו יבוא "וכאמור בסימן ב' בפרק ה'".

הוספת כותרת

3.

אחרי הכותרת "פרק ה': קטין חסוי ופסול דין" יבוא-

"סימן א': עריכת בדיקה גנטית לאבחון, לטיפול רפואי ולמחקר".

הוספת סימן ב'

4.

אחרי סעיף 28 בחוק העיקרי יבוא:

"סימן ב': עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין

בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין

28א.

(א) בית המשפט לענייני משפחה (בסימן ה – בית המשפט), רשאי להורות על עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין (בסימן זה – הבדיקה), אם נוכח כי עריכת הבדיקה אינה פוגעת בטובת הקטין, לרבות בייחוסו לפי כל דין.

(ב)

(1) התעורר חשש שכתוצאה מעריכת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע מעמד הקטין כממזר, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה עד לקבלת חוות דעת בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה בעניין קיומו של חשש כאמור.

(2) נוכח בית המשפט, לאחר קבלת חוות דעת כאמור בפסקה (1), שקיים חשש לקביעת מעמד הקטין כממזר, לא יורה על עריכת הבדיקה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להורות על עריכת הבדיקה למרות החשש האמור באותו סעיף קטן, אם מצא כי יש צורך בעריכת הבדיקה למטרות רפואיות, וכי צורך זה גובר על הפגיעה העלולה להיגרם לקטין כתוצאה מעריכת הבדיקה.

הסכמת קטין לעריכת הבדיקה

28ב.

(א) עריכת הבדיקה בקטין לפי סימן זה טעונה הסכמת האחראי על הקטין, ותעשה, במידת האפשר, לאחר שמיעת עמדת הקטין בעניין; מלאו לקטין 14 שנים, נדרשת גם הסכמה מדעת של הקטין ללקיחת דגימת DNA ולעריכת הבדיקה, לאחר שניתן לו הסבר כאמור בסעיף 12 בנוכחות האחראי עליו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין עריכת בדיקה גנטית בהורה שהוא קטין (בסעיף זה – קטין הורה) או שנטען לגביו שהוא קטין הורה, רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו הקשורים בטובת הקטין ההורה, להורות על עריכת הבדיקה ללא אישור האחראי על הקטין וללא נוכחותו בעת מתן ההסבר לקטין ההוראה כאמור בסעיף קטן (א).

בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין ללא הסכמה

28ג.

(א) על אף האמור בסעיפים 11 ו-28ב(א), בית המשפט רשאי לצוות על עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין גם ללא הסכמת מי שיש לקחת ממנו דגימת DNA לשם קביעת ההורות אם התקיימו כל התנאים הבאים:

(1) בית המשפט נוכח כי עריכת הבדיקה אינה פוגעת בטובת הקטין והתקיימו התנאים המנויים בסעיף 28א(ב) ו- (ג);

(2) בית המשפט שוכנע, שקיים סיכוי סביר כי האדם שנטען לגביו כי הוא הורהו של הקטין הוא אכן ההורה.

(3) ניתנה לאדם שנטען לגביו כי הוא הורהו של הקטין הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו טרם הינתנו.

(ב) סירב בגיר לבצע את הבדיקה לאחר מתן צו כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט[2].

(ג) לקיחת דגימת DNA לצורך עריכת בדיקה גנטית להורות לפי סעיף זה, תיעשה בדרך של בדיקה חיצונית.

(ד) בדיקה גנטית להורות לפי סימן זה תיעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של אי נוחות.

(ה) לעניין סעיף זה, "בדיקה חיצונית" אחת מאלה:

(1) לקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;

(2) לקיחת דגימת רוק;

(3) לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים בגוף;

(4) לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע שר הבריאות בצו, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

עריכת בדיקה בחסוי או בפסול דין

28ד. לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה בקטין לפי סימן זה אם היה בין מי שיש לקחת ממנו דגימת DNA לשם קביעת ההורות חסוי או פסול דין, אלא אם כן נתן האפוטרופוס של החסוי או של פסול הדין הסכמה לכך; לא הסכים האפוטרופוס לעריכת הבדיקה בחסוי או בפסול הדין, רשאי בית המשפט להורות על עריכת הבדיקה גם ללא הסכמתו אם התקיימו תנאים (1) ו- (2) של סעיף 28ג(א).

עריכת הבדיקה ומסירת תוצאותיה

28ה.

(א) הבדיקה לפי סימן זה תיעשה אך ורק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שהכיר בהן המנהל, בהודעה ברשומות, לצורך ביצוע בדיקות לפי סימן זה, ותוצאות הבדיקה יימסרו לבית המשפט.

(ב) על אך האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי בדיקה גנטית לקביעת הורות תיעשה במעבדה שאינה בישראל, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(1) הצדדים הסכימו לכך;

(2) לא ניתן לבצע את הבדיקה בישראל;

(3) המעבדה מקיימת לפחות את התנאים לרישוי מעבדה לבדיקות גנטיות, המוכרת לצורך ביצוע בדיקות לקביעת הורות, החלים על מעבדה בישראל, בשינויים המחויבים;

(4) יש אפשרות, במידת הצורך, לחקור את עורך הבדיקה על אופן ביצועה, שמירת שרשרת הראיות ועל תוצאותיה.

מינוי מייצג לקטין

28ו. בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס לדין אשר ייצגו בהליכים שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו.

התייצבות יועץ וסדרי דין

28ז.

(א) העתק מכל בקשה לעריכת הבדיקה בקטין לפי סימן זה יומצא ליועץ המשפטי לממשלה.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין לדיון בבקשה לפי סימן זה".

תיקון סעיף 44

5. בסעיף 44 בחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות -

(1) תעריפים מרביים לבדיקות גנטיות להורות לפי פרק ה' סימן ב'.

(2) הוראות לעניין אופן תיעוד מהלך הבדיקה הגנטית להורות, שמירת תוצאות הבדיקה והעברתן לבית המשפט."

 


דברי הסבר

הצעת חוק מידע גנטי(תיקון-הוראת בית משפט על עריכת בדיקות גנטיות לקביעת הורות), התשס"ז -2007 באה לקבוע את סמכותו ואת שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה בבואו להורות על עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין.

סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 1 בחוק מידע גנטי, התשס"א - 2000 (להלן – חוק מידע גנטי), כך שההגדרה "בדיקה גנטית להורות" , אשר מתייחסת על פי המצב המשפטי היום רק לבדיקות גנטיות לשם קביעה פוזיטיבית של קשרי משפחה, תתייחס גם לבדיקות גנטיות לשם שלילת קשרי משפחה של אדם.

סעיפים 2 ו-4

סעיף 28א הכלל הקבוע היום בסעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי, הוא כי אין לערוך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו בית משפט לענייני משפחה.

הצעת החוק מבקשת להסדיר את שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה בבואו להורות על עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין. מוצע לקבוע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי יהיה להורות על עריכת בדיקה כאמור אם נוכח כי הבדיקה אינה פוגעת בטובת הקטין, לרבות בייחוסו לפי כל דין.

מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יורה על עריכת בדיקה כאמור אם נוכח, לאחר שקיבל חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שיש חשש שכתוצאה מעריכת הבדיקה ייקבע מעמד הקטין כממזר. עם זאת, הסעיף מכיר בכך שבאותם מקרים שבהם עולה צורך רפואי לערוך את בדיקת ההורות, רשאי יהיה בית המשפט להורות על עריכת הבדיקה הגנטית לקביעת הורהו של הקטין, על אף קיומו של החשש האמור.

סעיף 28ב מוצע לקבוע כי עריכת בדיקה גנטית בקטין לשם קביעת הורהו של קטין, טעונה הסכמת האחראי על הקטין. אולם לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים, טעונה מלבד הסכמת האחראי על הקטין, גם הסכמה מדעת של הקטין עצמו ללקיחת הדגימה ולעריכת הבדיקה. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי יהיה להורות על עריכת בדיקה גנטית בהורה שהוא קטין (להלן- קטין הורה), או שנטען לגביו שהוא קטין הורה, גם ללא אישור האחראי עליו.

סעיף 28ג סעיף 11 לחוק מידע גנטי קובע כי לא תילקח דגימת DNA ולא תיערך בדיקה גנטית, לרבות בדיקה גנטית להורות, בלא קבלת הסכמה מדעת של הנבדק.

יחד עם זאת, מוצע להסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לצוות על עריכת בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין, גם ללא הסכמת מי שיש לקחת ממנו דגימת DNA בין היתר, אם נוכח בית המשפט שעריכת הבדיקה אינה פוגעת בטובת הקטין ובית המשפט שוכנע שקיים סיכוי סביר שהאדם שנטען לגביו כי הוא הורהו של הקטין הוא אכן ההורה.

עוד מוצע לקבוע כי מדום שבו מסרב בגיר לבצע את הבדיקה לאחר מתן צו על עריכת בדיקה גנטית כאמור, יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. לבסוף מוצע לקבוע כי לקיחת דגימת DNA לצורך עריכת בדיקה גנטית להורות ללא הסכמת הנבדק תיעשה בדרך של בדיקה חיצונית שאינה פולשנית וכלולה ברשימת הבדיקות המצוינות.

סעיף 28ד מוצע לקבוע כי בית המשפט לענייני משפחה לא יורה על עריכת בדיקה גנטית להורות בקטין אם היה הנבדק חסוי או פסול דין, אלא אם נתן האפוטרופוס של החסוי או פסול הדין את הסכמתו.

סעיף 28ה מוצע לקבוע כי בדיקה גנטית להורות לשם קביעת הורהו של קטין תיעשה ככלל במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שהכיר בהן המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה בהודעה ברשומות.

עם זאת, בית המשפט רשאי יהיה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות הקבועות, להורות על עריכת בדיקה גנטית לקביעת הורות במעבדה שאינה בישראל.

סעיף 28ו מוצע לעגן את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה למנות לקטין אפוטרופוס לדין אשר ייצג את הקטין בהליכים שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו.

סעיף 28ז מוצע לקבוע כי העתק מכל בקשה לעריכת בדיקה גנטית בקטין יומצא ליועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 44 בחוק מידע גנטי שכותרתו "ביצוע ותקנות" כך ששר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, רשאי יהיה לקבוע בתקנות תעריפים מרביים לבדיקות גנטיות והוראות לעניין באופן תיעוד מהלך הבדיקה הגנטית להורות, שמירת תוצאות הבדיקה והעברתן לבית המשפט.

חשיבותה של הצעת החוק והשפעתה לקידום זכויות הילד קיבלה ביטוי כבר בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 548/78 נעה שרון נ' יוסף לוי, פ"די לה (1) 736, שם סבר בית המשפט כי הסדרת סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט להורות על בדיקה גנטית להורות לקביעת הורהו של קטין, עניין הוא למחוקק לענות בו ולהחליט בעניינו וכך אמר בעניין כב' השופט מנחם אילון:

" בית משפט זה פנה למחוקק עוד לפני כעשרים שנה בדבר הסדר מכלול השאלות הכרוכות בהוכחת אבהות... ואנו חוזרים ופונים לכנסת להסדיר נושא \ה בהקדם.בירור נכון וקרוב לוודאי של קביעת אבהות, כבודם ורווחתם של בעלי הדין ובמיוחד של האישה-האם, ומעל הכל – זכותו של ילד קטין שלא להיות מושתק כל ימי חייו מלדעת מיהו אביו מולידו ושלא יקופח במזונותיו ושאר צרכיו ומחסורו – כל אלה מחייבים להסמיך את בתי המשפט להעמיד את בעלי הדין לעריכת בדיקות רפואיות או מעבדתיות הנחוצות ומועילות לגילוי האמת בעניין האבהות. דומה שאין מקום לספק כי מן הראוי ומן הרצוי שבית המשפט יהא רשאי לחייב את בעלי הדין לעריכת הבדיקות הרפואיות והמעבדתיות כאמור... נראה כי מן הראוי לשקול ולעיין אם אמנם יש מקום לאפשר גם כפיית בעל הדין לעריכת הבדיקה..."

הצעת חוק דומה בעיקרה של חבר הכנסת איתן כבל הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה (פ /769).

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ג בתמוז התשס"ז – 9.7.07



[1] ס"ח התשס"א, עמ' 62

[2] חוקי א"י, כרך א', (ע) 332, (א) 356