איתן כבל

עם סיומם של חגי תשרי ופתיחת מושב החורף של הכנסת אני שמח לשתף אתכם בעיקרי עשייתי הציבורית במהלך המושב הקודם. בסיכום שמוגש לפניכם תוכלו לקרוא על פעילותי הפרלמנטרית בחודשים האחרונים: הצעות החוק שאני מקדם, שאילתות שהגשתי, עבודת ועדת הכלכלה בראשותי ושדולות שאני מוביל.

סיכום הפעילות למושב הקיץ המובא לפניכם איננו רק דין וחשבון שאני מחויב לו כנבחר ציבור, אלא גם קריאה לפעולה. הערות, הצעות, תובנות ורעיונות שתומכים בהשקפת העולם של המחנה הציוני ושרבים רבים בעם מאמינים בה, תתקבלנה בברכה. ממשלות נתניהו מקדמות מדיניות רעה לישראל המנוגדת להשקפת עולמנו.

עלינו לפעול יחד על מנת להחליף מהר ככל הניתן את הממשלה הכושלת הזו, ולהיפרד מנתניהו ומדיניותו לשלום.

זו הזדמנות מצוינת מבחינתי גם להודות לצוות היועצים המצוין שלי, לצוות המקצועי והמיומן של ועדת הכלכלה ולארגונים חוץ פרלמנטריים עמם אני משתף פעולה, בראשם עמותת ידיד שמלווה אותי כבר שנים רבות, וכן מרכז מולד, עמותת אדם טבע ודין, עמותת צלול, עמותת כולנו משפחה ועמותות נוספות. כמובן שהערכתי נתונה לכל האזרחים, המתנדבים והפעילים הרבים שמלויים אותי בכל השנה וששומרים אותי נאמן למטרותיי, אמונתיי ועקרונותיי.

יצירת קשר

לשכה בירושלים: כנסת ישראל
לשכה בתל אביב: הארבעה 24, קומה 1
נייד איתן: 050-5521979
טלפון: 02-6408837/8 פקס: 02-6408839
דואר אלקטרוני: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

יועצים

רעות סוקולסקי (נושאים פרלמנטריים)
טלפון: 054-4750733
דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
אייל אוסטרינסקי (נושאים פוליטיים)
טלפון: 054-7862110
דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
שי שאקו דוד (נושאי ועדת הכלכלה ותקשורת)
טלפון: 054-4747872
דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

שאילתות הן כלי פרלמנטרי שחביב עלי במיוחד ואני מייחס להן חשיבות גדולה. כמעט כל פניית ציבור שמגיעה אל לשכתי היא פוטנציאל לשאילתא לשר הממונה. במהלך המושב האחרון קיבלתי עשרות רבות של פניות ציבור שבבסיסן תלונות, בעיות ועוולות של מוסדות הממשל השונים כלפי אזרחים ואזרחיות. לא פעם קבוצת הוואטסאפ של הצוות שלי מתעוררת בשעת לילה עם רעיון לשאילתא שצץ לאחד מאיתנו, בעקבות שיחה עם חבר, כתבה ששודרה בחדשות או עוולה שאחד מאיתנו נתקל בה.

במהלך המושב החולף הגשתי 47 שאילתות בנושאים שונים לשרי הממשלה. עשר שאילתות הגשתי לשר הביטחון, תשע שאילתות לשר התחבורה ושמונה שאילתות לשר האוצר. לשרי הרווחה והפנים הגשתי ארבע שאילתות לכל אחד, לשרי התשתיות והחינוך הגשתי שלוש שאילתות לכל אחד, שתי שאילתות הוגשו לשרת המשפטים ושאילתא אחת הוגשה לכל אחד משרי התקשורת, ביטחון פנים, כלכלה והגנת הסביבה.

לחצו כאן לצפות ב"הצעת צחוק" ששודרה בערוץ הכנסת.

שאלתי את שר הביטחון בדבר החלטת ממשלת ישראל על הקמת קרן פיצויים לחיילי מילואים ששירתו במבצע 'צוק איתן' – מהו תקציב הקרן? כמה פניות התקבלו? כמה פניות זכו לסיוע מהקרן? מהו הסכום שנוצל עד כה? תשובת משרד הביטחון מצביעה על כך שהתקציב שהועמד לטובת הקרן הוא 30 מיליון ₪ כשמתוכו נוצל עד היום סכום של כ-13.3 מיליון ₪, המהווה ניצול של כ-45% בלבד מסך התקציב. סה"כ הועברו לקרן 2,273 פניות, כשמתוכם זכו 1,301 פניות לסיוע.

אסור שניצול תקציב הקרן יהיה כ"כ נמוך ושמתוך עשרות אלפי חיילי מילואים שהשתתפו במבצע 'צוק איתן' רק 1,300 פניות זכו לסיוע. פניתי שוב למשרד הביטחון בעניין ודרשתי שתיערך פעולה מחודשת שתבחן את הנתונים המאכזבים הללו. בכוונתי לעקוב אחר העניין ולוודא שכספי הקרן ינוצלו לטובת חיילי המילואים.

לרשימת השאילתות המלאה לחצו כאן

הצעות חוק הן כלי מרכזי לכל חבר כנסת, כשכבר במושב הקיץ נמצאו על שולחני למעלה מחמישים הצעות חוק שונות שיזמתי ושנמצאות בשלבי חקיקה שונים, וזאת בנוסף לעוד עשרות אחרות שהצטרפתי אליהן. תחומי החקיקה המרכזיים שלי הם חקיקה בנושאי מדינה יהודית ודמוקרטית, חקיקה בנושאי צרכנות, חקיקה בנושאי זכויות עובדים וביטחון סוציאלי, זכויות חיילי סדיר ומילואים, זכויות בעלי החיים, וסוגיות שונות של חברה וכלכלה.

לרשימת הצעות החוק המלאה לחצו כאן

מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרי זהות משמעותיים ביותר, שהולכים ומתעצמים במציאות של קיפאון מדיני מתמשך. אני רואה חשיבות עליונה לשמור על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקרב שלנו הוא על המדינה היהודית ועל האופן שבו נמשיך להיות מדינה עם רוב יהודי. הכלל הראשון במזרח התיכון הוא לא להראות חולשה, הכלל השני הוא שקיפאון מביא אלימות. לצערי, אנחנו מובלים שלא בטובתנו למציאות של מדינה דו-לאומית עם רוב ערבי, שמשמעותה היא קץ הציונות. פתרון שתי המדינות לשני העמים הוא הפתרון הרצוי ביותר ואני מאמין בו בכל ליבי. יחד עם זאת צריך לומר ביושר ודווקא בימים אלה, שלא פחות מכך שהבעיה היא אצל מי שמוביל אותנו, אלא שגם בצד השני יש מנהיג חלש שאינו מגלה אומץ וחזון.

מאחזים בלתי מורשים הם מאחזים בלתי חוקיים - אני מתנגד להמשך העברת הכספים למאחזים אלו, ולכן הגשתי הצעת חוק שתגן על כספי הציבור ותמנע את המשך המימון ואספקת השירותים למאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון.

מאז כניסתי לכנסת תחום הצרכנות היה ונותר תחום מרכזי מאד בעבודתי כנבחר ציבור וכמחוקק. אין ספק שהמחאה החברתית של קיץ 2011 הביאה עימה בשורה גדולה בכל הקשור לשיח הצרכני בישראל. לתפיסתי, אחת הזירות החשובות ביותר בהתמודדות עם יוקר המחייה היא זירת הצרכנות. נגישות מלאה ושקיפות, תחרות אמיתית וגלויה – זה הבסיס לצרכנות נבונה והוגנת.

תיקונים בחוק הגנת הצרכן

יזמתי מספר תיקונים בחוק הגנת הצרכן, כשהאחרון מביניהם נכנס לתוקף במהלך המושב האחרון, ומטיל חובה על נותני שירותים באמצעות מענה טלפוני, לאפשר לצרכן (בעסקאות מתמשכות) שלאחר שלוש דקות המתנה יחזרו אליו במקום שימתין על הקו, וזאת על כלל מתן השירותים כולל תקלות טכניות. בנוסף אני פועל לתקן את חוק הגנת הצרכן, כך שתחוייב שליחת הודעה מראש לצרכן באם מסיימים ו/או משנים את תנאי תכנית ההטבות שבה הוא משתתף, וכן החובה לנקוט בשקיפות תשלומים קבועים בעסקאות מתמשכות.

לצפייה בכתבה מתוכנית הצינור עם גיא לרר לחצו כאן.

תיקון חוק מגן דוד אדום (מד"א)

בנוסף, ולאור פניות ציבור, אני פועל לתקן את חוק מגן דוד אדום (מד"א), כך שהדרישה לתשלום עבור קבלת שירות (פינוי באמבולנס) תופנה ישירות לקופות החולים ולא לצרכן עצמו. תיקון זה ימנע מצבים שבהן משפחות שנמצאות ברגע מאד קשה בחייהן ובחיי קרוביהן, לא ,תדרשנה להיות 'מתווכים' בסוגיית התשלום לאמבולנס.

איסור ניתוקי חשמל ומים

הישג נוסף שנרשם במהלך המושב באחרון מתייחס להחלטה שהייתי שותף בכיר לה בכנסת הקודמת בדבר איסור ניתוקי מים לחייבים. לשמחתי הרבה, ובעקבות ההחלטה, המדינה נאותה להרחיב את האיסור על ניתוקי מים גם לרשויות מקומיות שאין להן תאגיד מים, לאגודות שיתופיות ואף לחברת מקורות. הישג חשוב זה, הוביל אותי להניח על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שתאסור גם ניתוקי חשמל לחייבים – המסר הוא ברור: אספקת מים וחשמל הן זכויות יסוד בסיסיות, חובה לשלם עבורן, ומי שלא אז החוב יגבה בהתאם לכללי החוק הקיימים (לדוגמא, הוצאה לפועל).

שוק התעסוקה בישראל מצוי תחת שינוים גדולים ומשמעותיים המשפיעים באופן ישיר, ולעיתים אף אכזרי, על זכויותיהם של העובדים והעובדות. אל מול הדינמיות של הכלכלה מצד אחד, והסטטיות של הסדרת מערכות היחסים בשוק העבודה מצד שני, נפער פער גדול שפוגע בעיקר בעובדים עצמם. עתיד בטחונם הסוציאלי איננו מובטח יותר וממשלות נתניהו הרי לא הצטיינו, בלשון המעטה, בקידום פתרון למצב. הבעיה הגדולה ביותר איתה מתמודד ציבור העובדים, כמעט ללא הבדל בשיוך תעסוקתי ומדרג מקצועי, הוא אובדן הביטחון התעסוקתי.

משפחה, עבודה ומילואים

ישנם מספר תיקוני חקיקה והצעות חוק חדשות שאני מוביל מתוך מטרה לשפר את זכויותיהם של העובדים ולחזק את בטחונם הסוציאלי. אני פועל לתקן את החוק כך שכשאחד מבני הזוג נמצא בשירות מילואים, יוכל בן הזוג השני להגיע בשעה איחור לעבודה או לצאת שעה מוקדם יותר, וזאת על מנת שיוכל לטפל בילדים.

מכרזי המדינה ופערי שכר

אני מתנגד למצב שבו גופים ציבוריים ורשויות המדינה מתקשרות עם נותני שירותים שבהם יש פערי שכר קיצוניים בין העובדים למנהלים. לכן, אני מקדם חקיקה שלא תאפשר לנותני שירותים שמקיימים פערי שכר של פי 40 להשתתף במכרזים של המדינה.

שיתוף עובדים

שיתוף עובדים בדריקטוריונים זו בשורה גדולה שתיטיב עם המשק, ולכן אני פועל ומקדם חקיקה שתחייב נציגות של עובדים בדריקטוריונים של חברות - כולם ירוויחו מכך.

היעדרות מהעבודה בשל נסיבות חיצוניות

אני מקדם הצעת חוק המחייבת תשלום שכר לעובד במקרה של היעדרות מעבודה בשל נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בו, כמו למשל מזג אוויר קיצוני, סגירת דרכים מסיבות שונות כדוגמת הפגנות המוניות, וכן עקב סגירת מוסד הלימודים של ילדו בשל נסיבות חיצוניות.

עובדי קבלן

צריך לומר את האמת: המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן. אני מאמין שחייבים לשמור על זכויותיהם, ולכן הגשתי הצעת חוק שתחייב קבלת גמול עבור עבודת לילה – בדיוק כפי שנהוג לעובדים שאינם עובדי קבלן. אין שום סיבה שעובדים שאינם עובדי קבלן יהנו מתוספת עבור עבודת לילה, בעוד שעובדי הקבלן לא. זה לא צודק ולא ראוי.

עמדות שמירה

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה אמנם את הצעת החוק שהגשתי בדבר החובה להציב עמדות שמירה לעובדים בענף השמירה והאבטחה, אבל לא ויתרתי והבאתי את זה בכל זאת למליאת הכנסת. מעל הדוכן, סיכמתי עם שר הכלכלה שהנושא יקודם בועדת הכלכלה בצורה של תקנות ולא חקיקה ראשית. כך גרמתי למעשה שהצעת החוק החשובה והכ"כ אנושית הזאת, לא תיקבר.

לצפייה בנאומי בכנסת בעניין זה לחצו כאן.

שמירה על זכויותיהם של חיילי וחיילות צה"ל בסדיר ובמילואים חשובים לי מאוד. מי שנותן צריך גם לקבל, אך ברור לכולם ששכר החיילים אינו הוגן. לכן אני מקדם הצעת חוק שתחייב מתן תגמול כספי משמעותי והוגן לחיילי וחיילות צה"ל.

בנוסף, אני פועל לתקן את חוק שירות המילואים, כך שתנתן תוספת גמול עבור ימי מילואים נוספים. ישנם משרתי מילואים רבים, אשר נקראים לשירות הרבה מעבר למכסת הימים השנתית והתלת-שנתית שקובע החוק. המשמעות של היקף ימים כה גדול היא מיידית, אישית ונוגעת למערכת היחסים במשפחה, בעבודה, בלימודים או בכל דבר שמושפע משירות שהוא מעבר למכסת הימים המקורית.

מצוקת הדיור היא רחבת היקף, אך במסגרתה ישנה זוית שמאוד קרובה לליבי והיא הדיור הציבורי. בתחום זה אני פועל למען שלושה תיקונים:

התיקון הראשון מתייחס לחובה לתקן ו/או לשפר את מערכת החשמל הדירתית בדירות הדיור הציבורי, כך שתוכלנה לעמוד בעומס של מספר מכשירי חשמל שפועלים יחדיו.

התיקון השני מבקש להבטיח כי כל הכספים המתקבלים מתשלומי הדייר הציבורי יושקעו חזרה בפיתוח ושיקום דיור ציבורי, לרבות באמצעות רכישת דירות ציבוריות לממתינים לשכור דירה ציבורית.

התיקון השלישי מתייחס לצורך בהקמת רשות לדיור ציבורי אשר תקבע קריטריונים לשימוש בכסף ובלבד שההכנסות המתקבלות מן הדיירים ישמשו לתכלית זו בלבד.

זוית נוספת ומעניינת היא שוק הדירות להשכרה. בתחום זה אני מקדם תיקון לחוק המתווכים במקרקעין, כך שהמציאות שבה מתווכים פונים אל בעלי נכסים להשכרה למגורים ומציעים את שירותיהם בתמורה לתשלום דמי התיווך אשר יושת על השוכר בלבד, דבר שגורם להוצאה כבדה ביותר על שוכרי הדירות, תשונה כי היא מציאות לא צודקת. אני מציע לחלק את האחריות לתשלום דמי התיווך על כל הצדדים המעורבים בעסקה, כך שהשוכר לא ישלם בכל מקרה יותר ממחצית חודש שכירות אחד.

לחצו כאן לקריאת הידיעה שפורסמה.

איך אני יכול שלא לקדם בכל כוחי את נושא זכויות בעלי החיים, כשבביתנו מתגוררים יחד עמנו הכלב שוגי והחתולות גוגו, דידי וקרץ. שנים שאני עוסק בחקיקה בנושא הזה ויש לי זכות להיות גורם מוביל בשינויים המשמעותיים שחלו בשנים האחרונות, ושמהווים פריצת דרך של ממש מאז קום המדינה. במושב האחרון הנחתי (שוב) את התיקון לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, כך שיוקם מרכז רישום ושיבוב ארצי שיאפשר לקבל פרטים מזהים אודות הכלב ובעליו. היתרונות להסדרה זו רבים וכוללים מערכת מחשוב אחידה, פישוט הליכים (הנפקת רישיונות בזמן אמת) ומאגרי מידע מעודכנים.

בנוסף אני מקדם ארבעה תיקונים לחוק צער בעלי חיים:

  1. איסור על שימוש במלכודות דבק.
  2. איחוד והעברת כל הסמכויות בטיפול בבעלי חיים ממשרד החקלאות (שבהגדרה מצוי בניגוד עניינים) למשרד להגנת הסביבה.
  3. החמרה משמעותית של הענישה בגין התעללות בבעלי חיים.
  4. חובת עיקור וסירוס של כלבים וחתולים בטרם הם נמסרים לאימוץ.

הצעת חוק המאבק בעוני – הצעת חוק עליה חתומים כל 59 חברי האופוזיציה ומטרתה היא לעגן את המלצות הועדה למאבק בעוני (ועדת אלאלוף) בחקיקה.

הצעת חוק שירות חברתי לגימלאים – מתוך מענה לאלפי הגימלאים שמתנדבים בקהילה ונשענים על קצבת זקנה בלבד, מוצע כי בעבור שעות התנדבות ינתן גמול כספי אשר ישלים את הפער בין הקצבה לשכר המינימום במשק.

הצעת חוק הגנת הים – מטרתה העיקרית היא עיגון זכותו של הציבור באזור הימי של ישראל, באמצעות הסדרת הסביבה הימית, שמירתה ופיתוחה תוך שמירה על האינטרס הציבורי.

הצעת חוק סינון תכנים פוגעניים באינטרנט בשטח מוסדות חינוך – הכי טוב זה פשוט לצפות בסרט של אביב גפן, בו לקחתי חלק. לצפייה לחצו כאן.

במהלך המושב האחרון חידשתי פעילותן של שלוש שדולות שאני עומד בראשן:

השדולה להורות ומשפחה בעידן של קריירה (הוקמה ביחד עם הדובר שלי לשעבר דניאל הרוש).

השדולה לתעסוקה בקרב בנות ובני ארבעים+ (בשיתוף עם ח"כ אראל מרגלית)

השדולה לחיילות וחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים (בשיתוף עם ח"כ יואב קיש)

השדולה לאחריות תאגידית-כלכלית-חברתית-סביבתית (במהלך המושב הקרוב אחדש את פעילותה)

בנוסף, אני חבר בשדולה החקלאית, בשדולה למעמד האדם העובד בישראל, וכן בשדולות נוספות

** יום ההוקרה לחיילי מערך המילואים יתקיים בכנסת ביום שלישי, 3 נובמבר 2015, במעמד יו"ר הכנסת, שר הביטחון, הרמטכ"ל, קציני וחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, חברי כנסת וציבור**

** יום הורות ומשפחה בעידן של קריירה יתקיים בכנסת ביום שלישי 15 דצמבר 2015 **

בתחילת יוני 2015 בחרה בי סיעת המחנה הציוני לתפקיד יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. בהתרגשות גדולה וביראת כבוד נכנסתי לתפקיד אחד מהחשובים בחיי. ועדת הכלכלה עוסקת בחיים עצמם של כל אזרחי ישראל ומשפיעה על חייהם יותר מכל ועדה אחרת בכנסת – היא הוועדה הפרלמנטרית החשובה מכולן.

במהלך המושב קיימה ועדת הכלכלה למעלה מ-40 דיונים שעסקו בין היתר ביוקר המחייה בישראל, המשבר המתמשך בדיור, שוק התקשורת והשידור הציבורי, החשמל והמים, מתווה הגז הטבעי וחיבור מפעלים, פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, כלכלת המשק המשפחתי, תחרות בענף המזון והרפורמה בחברת דואר ישראל.

לרשימת כל הנושאים, הפרוטוקולים וסיכומי הדיונים, גלשו לפורטל הוועדה, באתר הכנסת. לצפייה לחצו כאן

ועדת הכלכלה קיימה דיון מקיף במצבו של שוק התקשורת ובמספר תופעות מדאיגות שמאפיינות אותו – לצערי, שוק התקשורת בישראל, על ערוציו השונים, איננו ערוך להתמודד עם השינויים הדרמטיים שמתחוללים בו. האתגר הגדול שלי הוא להוביל אסדרה מקיפה של השוק, כך שיוכל להתאים את עצמו לשינויים עצמם.

בנושא השידור הציבורי ניהלתי מאבק ארוך ועיקש למען שידור ציבורי דמוקרטי וחופשי אל מול רצונו של ראש הממשלה להשתלט באופן מוחלט על השידור. לצערי הרב, ראש הממשלה בהתנהלותו הכוחנית גרם לכך שהנושא הועבר מוועדת הכלכלה לוועדה אחרת, אולם אין בכוונתי להרים ידיים אלא להמשיך וללוות את עובדי השידור הציבורי ולהבטיח שהפוליטיקה לא תחדור אליו.

לחצו כאן לצפות בנאומי בכנסת בנושא זה, וכאן לצפייה בראיון עימי בנושא.

אחד המאבקים המרכזיים שהעסיקו אותי ושקיבל את תשומת לבה של ועדת הכלכלה במהלך המושב החולף. הפתרון הראוי והצודק למתווה הגז טמון בקיום העקרון העתיק "זה נהנה וזה לא חסר". לא יתכן שאזרחי ישראל לא יהנו בצורה מיטבית מנס הגז שהפתיע את כולנו.

להאזנה לראיון עימי ברדיו בנושא זה לחצו כאן.

עיסוק בנושא חיבור המפעלים לאספקת הגז הטבעי הבהיר לי עד כמה נוקטות ממשלות נתניהו ברשעות וחלמאות כנגד אותם מפעלים. הנתונים שהוצגו בדיון ארוך שהתנהל בוועדה מעידים יותר מכל על גודל הכשלון של ממשלות נתניהו – מתוך כמאות רבות של מפעלים שמתאימים לחיבור לצנרת הגז, רק עשרה חוברו עד היום.

במהלך המושב הקימה ועדת הכלכלה שתי ועדות משנה: האחת בנושאי התחבורה הציבורית בראשותו של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) והשנייה בנושא הבטיחות בדרכים בראשותו של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).

דיון מקיף הוקדש לנושא פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, וכן סיור של ועדת המשנה בשטח. מיד עם תחילת העבודות הודעתי שבכוונתי להוביל מהלך יחד עם כל חברי ועדת הכלכלה בדבר הקמת קרן פיצויים לבעלי העסקים בתוואי העבודות.

לאור המגמה המדאיגה של עלייה במספר הנפגעים בתאונות דרכים, קיימה הוועדה דיון בהשתתפות נציגים ממשרד התחבורה, משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארגונים חוץ פרלמנטריים והציבור. הבעתי את חוסר שביעות רצוני מתוצאות הדיון היות ולא הובהרה מדיניות כוללת ומקיפה להתמודדות עם הבעיה. לאור הנתונים הקשים הוזמן שר התחבורה להגיע לוועדה בתחילת המושב הנוכחי, על מנת שיציג את תוכניות המשרד. אבל את עיקר תשומת הלב קיבל עידן אוחנה, בן 15.5 מכוכב יאיר אשר סיפר לנו את סיפורו הכואב ונגע לכל אחד מאיתנו בלב.

צפייה בדבריו המרגשים של עידן לחצו כאן.

מיד עם כניסתי לתפקיד יו"ר הוועדה הודעתי שלא אתפשר ולא אקבל תירוצים על גבם של הצרכנים בכל הקשור להגברת השקיפות והתחרות בשוק המזון. הנושאים הללו קרובים לליבי, ולכן הבהרתי בדיון מעמיק שניהלתי בוועדה שנעקוב באופן צמוד אחר יישום חוק המזון ושקיפות המחירים ברשתות. לא תהיה שום פשרה מצדי או מצד חברי הוועדה בכל הנוגע להגנה על זכויות הצרכן הישראלי.

הוועדה גם קיימה דיון שעסק בתקנות שקיפות המחירים, וכן בדיון נוסף עסקנו בתיקון להצעת חוק הגנת הצרכן בדבר החובה לשלוח התראת תשלום לצרכן לפני תחילת הליכי גבייה.

המאבק הגדול שלי הוא למען הורדת מחירי החשמל לצרכנים. לצערי, מצבה הכלכלי של חברת החשמל הוא חמור וקשה ולא נראה שיש מענה לבעיותיה בזמן הנראה לעין. מחירי החשמל לא רק שלא ירדו, אלא צפויים לעלות (הורדת מחירי החשמל שחוינו לאחרונה, נובעת בעיקר בשל ירידת מחירי הפחם בעולם). בדיון שהתקיים בוועדה על נושא ההסכם בין חברת החשמל לבין חברות הגז, התברר עד כמה תהליך אישור ההסכם היה בעייתי, וזאת בלשון המעטה. חשיבותו הרבה של הסכם זה נעוצה בעובדה שהוא מהווה הסכם עוגן ומישור התייחסות לגבי קביעת מחירים והשאלות שמתעוררות סביבו הן כבדות משקל ומחייבות בדיקה יסודית.

הדיון בוועדה היה תצוגת תכלית שצריכה להילמד בבתי ספר למשחק ותיאטרון – איך להתחמק ממתן תשובות לשאלות. לא עזר האופן שבו שאלתי את שאלותיי ולא עזרו כל ההשגות שהועלו על ידי חברי הוועדה באותו דיון. לא הצלחתי לקבל תשובות ברורות לשאלות ברורות – מה הם בדיוק פרטי ההסכם שנחתם בין חברת החשמל לחברות הגז? מי נתן את ההוראה לחתום על ההסכם הזה? מה היו השיקולים שהביאו לחתימה בתנאים הנוכחיים? מי התנגד להסכם ומדוע? מדוע המחירים בהסכם הינם גבוהים מהנדרש ומדוע יש מנגנון הכובל את חברת חשמל מבחינת מחיר עתידי? האם חברת חשמל דרשה שהמחיר שלה תמיד יהיה הנמוך ביותר במשק, ואם כן, אז מדוע בקשה זו נעלמה מההסכם שנחתם? באיזה אופן שקלה רשות החשמל את ההסכם שהיא עצמה אישרה וכיצד ניתן להסביר את ההתחייבויות העתידיות שחברת החשמל נטלה על עצמה בכל הקשור לקבלת גז? האם נוצרו עודפי גז בחברת החשמל, ואם כן, מדוע היא המשיכה לקנות גז ולא מימשה את העודפים שנצברו אצלה? כיצד התנהלו הרגולטורים השונים בתוך תהליך קבלת ההחלטות שהביא לחתימה על ההסכם?

בעקבות הדיון הקשה הזה, נפגשתי עם מבקר המדינה וצוותו והעברתי להם בקשה רשמית לפתוח בבדיקה של המבקר סביב חתימת ההסכם.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכיבה בטוחה על אופניים ואופניים עם מנוע עזר); הנחות במחירי החשמל לציבור העיוורים; השלכות איום החרם של מנכ"ל אורנג' העולמית; תוכניות לקידום התיירות בישראל ועידוד הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכיבה בטוחה על אופניים ואופניים עם מנוע עזר); הנחות במחירי החשמל לציבור העיוורים; השלכות איום החרם של מנכ"ל אורנג' העולמית; תוכניות לקידום התיירות בישראל ועידוד תיירות הפנים; שינוי תנאי הזכיון של קצא"א בעקבות דליפת הנפט בערבה; מצוקת האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים; תקנות משק הדלק (קידום התחרות); תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית); מדיניות הפרקליטות, רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון לסיכול כוונת המחוקק בקשר להסדרת חוות הבודדים הוותיקות בצפון הנגב; יישום חוק רשות מקרקעי ישראל; הלוואות חוץ בנקאיות (השוק האפור); צו היבוא והיצוא (איסור יבוא זיקוקין די-נור); תקנות תכנון משק החלב; הרפורמה בחברת דואר ישראל; הדיור הציבורי והתכניות להגדלת מאגר הדירות, דירות מותאמות לבעלי מוגבלות, תחזוקה ושיפוץ דירות; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות).

בנוסף לדיונים הרגילים קיימה ועדת הכלכלה גם מספר דיונים מהירים, ביוזמת חברים בוועדה בסוגיות שונות שנמצאות על סדר היום הציבורי. כך למשל, דנה הוועדה במחסור בבוחני הנהיגה; במחירי החנייה הגבוהים בחניונים בבתי החולים; במקרי הגזענות בחברת השכרת הרכב אלבר כנגד ערבים; ובמצוקתו של מלון הנסיכה באילת.

בזכות שיתוף פעולה ביני לבין ח"כ מיכל בירן, הצלחנו בשלב זה לעצור את הוצאת עובדי חברות הסלולר (פלאפון וסלקום) לתאגיד חיצוני והפיכתם לעובדי קבלן.

המחסור החמור במוצרי בשר, עופות ומוצרים נוספים בתקופת החגים, נדון בוועדה עוד לפני החגים. הזהרנו והתרענו בפני המחסור הצפוי להיות, אבל הגורמים האחראיים לא פעלו על מנת לשנות את המצב. עם פתיחתו של המושב הנוכחי נקיים תחקיר ושימוע ציבורי על המחדל הזה, כולל פנייה למבקר המדינה במידת הצורך.

לקריאת האזהרות וההתרעות לחץ כאן.

בהתרגשות גדולה, ובנוכחות של יו"ר הכנסת, יו"ר האופוזיציה, חברי כנסת מסיעות הבית, חברים ומשפחתי היקרה, אמרתי בטקס שנערך לכבודי ולכבוד ח"כ עליזה לביא במהלך המושב האחרון, שאינני רואה שום דבר בעשייתי הפרלמנטרית והציבורית כמובן מאליו. אני אוהב את מקום עבודתי, את העובדה שאני יכול להשפיע על הנעשה בחברה הישראלית, לעזור ולסייע לאזרחים רבים ולקדם את השקפת עולמי - בלעדי משפחתי היקרה, רעייתי ובנותיי, לא הייתי מצליח לעמוד במשימות הללו.

חרף העובדה שאני כבר די ותיק בכנסת, אני קם בכל בוקר כאילו זה יומי הראשון כח"כ – אני נהנה להגיע לעבודה בכל בוקר, להגיש עוד שאילתה, עוד הצעת סדר, ליזום עוד הצעת חוק, לדבר ולנאום, להשפיע ולפגוש אנשים שאכפת להם ממה שקורה כאן.

אני אוהב את המדינה שלי ואת אנשיה, ואני יותר מכל שמח על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי לשרת את המדינה והעם.

לצפייה בטקס לחץ כאן.

סיכום המושב האחרון של המשמר החברתי בכנסת מצביע על נוכחות גבוהה ומשמעותית של חברי סיעת המחנה הציוני בהצבעות חברתיות. אני גם שמח, שהותק שלי בכנסת לא עומד לי לרועץ, אלא להיפך – אני חש בכל יום מחדש את ההרגשה הכל כך מיוחדת של השליחות, והיא המובילה אותי.

מאז תחילתו של המדד ועד היום, דורגתי תמיד באחד משני המקומות הראשונים. כך בחרו אנשי המשמר לכתוב: "נוכחותו של כבל בצמרת מבורכת: בעבר, כששימש כיו"ר הסיעה, הוא הרבה להגיע למליאה ולהצביע מתוקף תפקידו. משמח לגלות כי גם כיום, כשכבר אינו נושא בתפקיד, הוא מקפיד למלא את תפקידו הפרלמנטרי".

לצפייה בנתוני המשמר החברתי לחץ כאן.